***סטיב נאש: נמצאת בתוכי בעירה חזקה לעזור ללייקרס***

ה-'אינסיידר' ערך אמש ראשין אינטרנטי עם סטיב נאש כשהוא במלון 'היאט' בריבר-וולק בסן אנטוניו. מי שצעד לאורך הריבר-וולק לא רוצה להיות בכל מקום אחר בעולם. כל חבר באינסיידר יכול היה לשאול שאלה בכתב. שאלה גררה שאלה. אחת השאלות שלי  שהיתה ממש השנייה בראיון – או שאלה אחרת דומה לשלי – זכתה להיכנס למכלול השאלות שהוא נשאל, וענה עליהן בע"פ, שמייד הוכנס כתשובת טקסט. הנה כמה מתשובותיו:

*סטיב: "אף פעם לא ברחתי מקרב. ככל שגורל הקרב קובע יותר, מוכנותי להילחם גדלה יותר. אני מרגיש אש בוערת ממש לקראת המשחק השני נגד הספארס. אני אוהב לשחק בלייקרס. אני אוהב את חברי לקבוצה. הרגשתי בלייקרס בבית מהרגע הראשון. יש לי יחסים מיוחדים עם מייק אנטוני, ועתה ישנם לי יחסים מיוחדים עם קובי, ושאר השחקנים."

(כאן כתבתי מיד את שאלתי בזמן שהוא עדיין עונה לשאלה הראשונה , והיא היתה תשובתו השנייה). שאלתי:

"האם הראשייה שחטפת מפארקר במשחק הפלייאוף הראשון של אליפות המערב של 2007, ואז הכדרור לבד לעבר סל הספארס, ורוברט הוריי זורק אותך לעבר שולחן העתונאים גורמים לך למוטיבציה מיוחדת מול הספארס מחר?"

השאלה שהוא נשאל היתה: "האם מאורעות פלייאוף 2007 גורמות לך לרצות אפילו יותר לנצח את הספארס?".

אז רק להזכיר לכם: במשחק הראשון ב-6 למאי באיירווייס ארינה בפיניקס, מאוחר ברבע הרביעי כשפיניקס מובילה ב-3 נקודות סטיב נאש וטוני פרקר נלחמו על פוזשיון של כדור נייטרלי. טוני – שהוא גדול יותר וחזק יותר – נכנס בכוח מוגזם לדעתי נגד סטיב וראשיהם נפגשו ראש-בראש. המומנטום (מסה כפול מהירות) של פרקר היה לפחות  2 ל-1  לעומת המומנטום של סטיב. אפו של סטיב נשבר והדם ניגר ללא אפשרות לעוצרו עד סוף המשחק. הספארס הפכו את הפיגור (ללא סטיב) לנצחון 111-106. פרקר סיים עם 33 נק'. פיניקס קרעה את הספארס במשחק השני 81-101. המשחק השלישי היה כבר בסן אנטוניו. טים דנקן היה נפלא, קלע 33 עם 19 קרשים, והמצב 2-1 לספארס. המשחק הרביעי שינה את כל הסידרה. הסאנס כבר ניצחה את המשחק כשהיא הובילה 100-97, וסטיב נאש מכדרר לעבר סל הספארס באין מפריע בטיקים האחרונים כשרוברט הוריי שואט לעברו וזורק את נאש לעבר שולחן המזכירות כאילו היה שקית זבל. אמארה סטוטמאייר וראז'ה בל עזבו ראשונים את הספסל. הסאנס הישוו את הסידרה ל-2-2, אבל דייויד סטרו החליט להשאות את סטודמאייר ובל לשני משחקים. אז סטודמאייר היה בשיאו, והיה חשוב לסאנס כמו טים דאנקן לספארס.  בלעדיו לסאנס לא היה PRESENCE תחת הסל, והסאנס הפצועה (סטיב נאש) והמעונשת (סטודמאייר) הפסידה את השניים הבאים. עם סטיב בריא וסטודמאייר, הסאנס היו מנצחים בטוח את המשחק ה-5 בבית, ואז אפילו אם היו מפסידים את ה-6 בסן אנטוניו, המשחק ה-7 היה שוב בביתם.

*סטיב: "בוא נגיד שאין לי זכרונות טובים ממשחקים נגד הספארס. יש לי זכרונות מאד מדכאים ומרגיזים נגדם. ההרגשה לנצחם הפעם תהיה UNBELIEVABLE!"

זאת דרך אחת לומר זאת. דרך שנייה היא לספר למי שלא יודע – אבל אני יודע – שהוא הפסיד שש פעמים סדרות פלייאוף לספארס עם דאלאס מבריקס והפיניקס סאנס, וזאת הפעם השביעית שהוא נגדם, הפעם במדי הלייקרס!

"כיצד אתה מרגיש פיזית בגיל 39 אחרי ששברת רגל ושאר הפציעות?"

*סטיב: "אני בעצמי לא מאמין כמה טוב אני מרגיש. אני לא זוכר מתי בשנתיים-שלוש האחרונות הרגשתי כה טוב פיזית. אני יודע שאני מרגיש מהיר וחזר לפחות לעוד עונה אחת עם הלייקרס, כי אני מרגיש שבגלל פציעותי לא תרמתי להם עדיין מספיק. אבל העונה עדיין לא ניגמרה. אפילו בלי קובי אנחנו עדיין מאמינים בכוחנו לעבור לשלב הבא".

להזכירכם, סטיב הוא אחד השחקנים  העקביים והיציבים בכל הליגה. אם לא נתחשב ב-32 המשחקים שהוא הפסיד בגלל שבירת רגלו, מתוך 886 משחקים אפשריים הוא שיחק  845. יציבות כזאת לא תמצא אצל שחקנים אחרים בבק-קורט.

"האם אתה משחק בלייקרס כפי ששיחקת בפיניקס?"

*סטיב: ללא קובי, אנחנו עתה ללא ספק קבוצה אחרת. אני רואה את תפקידי כמארגן ומנהיג הקבוצה, אבל אולי תפקידי קצת אחר. שום דבר לא קבוע. המשחק מחר (יום רביעי) ילמד אותי רבות כיצד עלי לשחק!"

סטיב, בוא אגיד לך כיצד לשחק אם עדיין איש לא אמר לך: עכשיו ללא קובי , הפכתם ל-STRICTLY קבוצה של INSIDE-OUT. כדור לגבוהים תחת הסל, ואם אין להם פתח לקליעה, הם מוציאים כדור החוצה. אם מייק עדיין לא אמר לך, אז אני אומר לך: אל תנסה אפילו למצוא OPEN MAN בפרימטר, או בISOLATION. עליך לעשות שני דברים ושני דברים בלבד:  (1) להכניס כדור תחת הסל לפאו או לדווייט, (2) לקלוע בעצמך תוך כניסה או מאזור חיוג '718' שזה ברוקלין! תשמע, חבוב קנדי עם תספורת מכוערת: תכניס לך לראש: אתה היום לא פוינט גארד בלייקרס. אתה קלעי. בוא אאיית לך מה אתה: קוף, למד, עין, יוד. עכשיו אתה מבין? ק-ל-ע-י. SHOOTER. אתה אחד השוטר הטובים ששיחקו אי פעם ב-NBA עם דיוק קריירה של 49.1%, והעונה אתה אפילו יותר טוב עם 49.7%. אתה עם דיוק קריירה מה-3 של 42.8% והעונה אתה אפילו עם דיוק יותר טוב – 43.8%. מהקו יש לך דיוק קריירה של 90.4% והעונה אתה 92.2%. מה כל זה אומר? שאתה שוטר פור גאד סייק. שכח מג'ון סטוקטון והכנס לך לראש רג'י מילר. להיות "ג'ון סטוקטון" עם הלייקרס זה כמו לתת כוסות רוח למת. עליך למסור לענקים תחת הסל או להיכנס ולקלוע בעצמך או להפציץ 'דאונטואנים'. שכח מכל דבר אחר, ואולי, אולי, אולי יהיה לכם צ'אנס!